×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) להו [ולוקים]⁠א אפטרופאב לעולם אפטרופאג לדיקננהיד לא מוקמינן.
א. ולוקים: כ״י נ, דפוסים. כ״י סוטרו: ״דלוקים״.
ב. אפטרופא: דפוסים: אפוטרופוס.
ג. אפטורפא: דפוסים: אפוטרופוס.
ד. לדיקננהי: כ״י נ: ״לדיקנני״. דפוסים: לדיקנאני.
בעל המאורראב״ד כתוב שםרמב״ן מלחמות ה׳נימוקי יוסף על רי״ףעודהכל
{שמעתא דיורד לנכסי חבירו או קרובו}
הא דאמר רב הונא, אין מורידין קטן לנכסי שבוי – נראה לי בהלכות הרי״ף ז״ל שיש בהן חסרוןא במקום הזה והיא כתובה בסוף הספר הזה.
כתב הרי״ף, אבל גדול דלא ידע דמחיל גביה לא השביח לאמצע אלא שמין לו כאריס.
ואני אומר דוקא קרוב בנכסי גדול שבוי, דאף על גב דלא נחית ברשות כמאן דנחית ברשות דמי, כיון דמורידין קרוב לנכסי שבוי. אבל קרוב בנכסי גדול שאינו שבוי, אי ידע ליה השבח לאמצע, והיינו מתניתין, הניח בנים גדולים וקטנים וכו׳. ואי לא ידע ליה, אי נמי רחוק בנכסי שבוי בין ידע ליה בין לא ידע ליה, לא השביח לאמצע ולא שמין לו כאריס, אלא שמין לו כיורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות.
והוא הדין נמי לרחוק בנכסי קטן, אע״ג דמורידין רחוק לנכסי קטן, כיון דלא מסיימא מילתא מאן דנחית לה עד דמחתי ליה בית דין, כיורד שלא ברשות דמי. ודין שלישי הוא ואינו שוה לב׳ הדינין הללו הנזכרים בזו השמועה. וקרוב לנכסי קטן, כיון שאין מורידין קנסוה רבנן. אע״ג דלא ידע וניחול, כמאן דידע דמי והשביח לאמצע.
א. בהגהות הב״ח: ״באמת כך מצאתי במקצת ספרי הרי״ף חסרון אבל לפנינו אין חסרון״.
[במאור דף כב. ד״ה כתב הרי״ף. לרי״ף סי׳ שלה (בבא מציעא דף מ.)]
כתוב שם: כתב הרי״ף ז״ל אבל גדול ולא ידע דאיתיה גביה לא השביח לאמצע אלא שמין לו כאריס. ואני אומר דוקא קרוב בנכסי גדול שבוי אע״ג דלא נחית ברשות כמאן דנחית ברשות דמי כיון [שמורידין] קרוב לנכסי שבוי, אבל קרוב לנכסי גדול שאינו שבוי אי ידע ליה השביח לאמצע.
אמר אברהם: אין לסמוך על זה הפסק, דאי אחין שותפין נינהו [והאחד]⁠א השביח שלא בפני חבירו לא השביח לאמצע ואפילו השביח מן האמצע דלא גרע משותף, דאמר שמואל [ב״ב דף מב:] שותף כיורד ברשות דמי שנוטל בשבח המגיע לכתפים בשדה שאינה עשויה ליטע [כשדה העשויה ליטע]. ומתני׳ דקתני השביחו לאמצע [ב״ב דף קמג:] טעמא אחרינא הוא משום [דקטנים]⁠ב נינהו, אי לא דמתזני כי הדדי בחזקת אחין שותפין אי אמרו בבית דין הרי אנו עושים ואוכלים לא שמעי להו בית דין ולא שבקי להו, וכל שכן כשהשביחו מחמת עצמן [שאם]⁠ג אומרים השביחו לעצמן אין שומעין להםד. [ואי]⁠ה קרוב שאינו שותף הוא היינו נכסי נטושין ומוציאין אותן מידו ובכה״ג לא אמר הרב ז״ל, אבל אני אומר קרוב והוא שותף אפילו ידע דאיתיה שמין לו כאריס, והיינו דשמואל שותף כיורד ברשות דמי וכדפרישנא, ושמואל לא קא מפליג בין דידע ליה בין דלא ידע ליה, וכן עיקרו.
[במאור שם.]
כתוב שם: וקרוב לנכסי קטן דאין מורידין קנסוה רבנן, אע״ג דלא ידע דניחול [כ]⁠מאן דידע דמי, והשבח לאמצע.
אמר אברהם: אם אין מורידין מאי קנסא איכא, ומאי חטא שנקנוס אותוז.
א. כן הוא בש״מ, ובשני הכ״י: האחד.
ב. כן הוא בש״מ, ובשני הכ״י: קנקנים.
ג. כנדצ״ל, ובשני הכ״י ובש״מ: שאנו.
ד. עיין במיוחס לריטב״א ב״מ דף לט. ד״ה ולא קרוב בשם הראב״ד.
ה. כן הוא בש״מ, ובשני הכ״י: אי.
ו. הובא בש״מ ב״מ דף מ. ד״ה וז״ל הר״ן בא״ד, ועיין במיוחס לריטב״א שם ד״ה אהדרוה, ובהשגת הראב״ד על הרמב״ם הל׳ נחלות פ״ז ה״ז.
ז. הובא בש״מ ב״מ דף מ. ד״ה וז״ל הר״ן בא״ד ועיין במיוחס לריטב״א שם ד״ה אהדרוה.
{שמעתא דיורד לנכסי חבירו או קרובו}
ועוד, אבל קרוב בנכסי גדול שאינו שבוי, אי ידע ליה השבח לאמצע.
אמר הכותב: אם אחין שותפין הם, שותף כיורד ברשות דמי, לומר שנוטל בשבח המגיע לכתפין ובשדה שאינה עשויה ליטע כשדה העשויה ליטע. ומתניתין דקתני, הניח בנים גדולים וקטנים וכו׳, קטנים דוקא. דאי גדולים והם שותפים לדעתם לא השביח לאמצע, אלא שמין לו כאריס. ואם אינם שותפין, שכבר חלקו, היינו נכסי רטושין ומוציאין אותן מידו ואינו נוטל כלום בשבחו. אבל אם הוציא בהם הוצאות משלו, מסתברא דשמין לו וידו על התחתונה, דלא גרע מיורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשותו, ולא פליגי רבנן בין איתיה בין ליתיה. וליכא למימר דידע ומחיל אלא באחין והם שותפין, משום דהוו להו למימר ראו מה שהניח לנו אבא. וליכא לאפלוגי בהא בין רחוק לקרוב, ושלא כדברי בעל החבור הזה ז״ל.
ואי קרוב בנכסי גדול הוא שנולד במד״ה וירד זה לנכסים אחר שהגדיל, וכעין מעשה דמארי בר איסק, אי לא ידע ליה ודאי שמין לו כאריס. דהא רבי אמי לא הדר ביה אלא משום דקטן הוה, אלמא גדול שמין לו כאריס, וכמ״ש רבינו הגדול ז״ל. ואי ידע ליה השביח לאמצע.
וכן מ״ש וה״ה לרחוק בנכסי קטן, אע״ג דמורידין רחוק לנכסי קטן, כיון שלא מסיימי מילתא מאן נחית לה עד דמחתי ליה בי דינא כיורד שלא ברשות דמי, ודין שלישי הוא. נראה מדבריו שב״ד מורידין רחוק בנכסי קטן ושמין לו כאריס. ואינו כן, שאין שמין לו כל עיקר. דבי דינא אפוטרופא הוא דמוקמי ליה לקטן. כדאמרינן, אפוטרופא לדיקנני לא מוקמינן, אבל לקטנים מוקמינן. כדאמרינן, ואידך דנקא מוקמינן ליה אפוטרופא לינוקא. בין איתיה בין ליתיה, כגון קטן שנשבה, כך דינו שמעמידין לו אפוטרופוס והוא משביח מנכסי יתומים כדין אפוטרופוס, ואינו מוציא בהן משלו כלום. ומ״מ אם ירד בה אחר שלא ברשות והשביח, שמין לו וידו על התחתונה. ואם הורידוהו ב״ד לנכסי הקטן והוא מעצמו הוציא הוצאות משלו, אם השבח יתר על הוצאה אין לו אלא הוצאה, ושכר עמלו אין לו, כדין אפוטרופוס, שבית דין בתורת אפוטרופוס הורידוהו. ואם הוצאה יתירה על השבח, אין לו אלא הוצאה שיעור שבח, דהא איכא פסידא מעיקרא.
וכן בקרוב היורד לנכסי קטן ולא ידע ליה, שמין לו וידו על התחתונה. ואע״ג דאמר רב חסדא היינו מתניתין ואסיקנא כותיה, התם שבח בנכסים מחמת נכסים הוי. פירוש, שלא הוציא מארי בר איסק כלום משלו אלא מן הנכסים עצמן שכר פועלים ושתלי פרדיסי. אבל היכא שהוציא הוצאות משלו שמין לו, הואיל ולא ידע ליה, ובין בשדה שאינה עשויה ליטע בין בעשויה ליטע ידו על התחתונה ונוטל הוצאתו ויוצא.
וקנסא דקניס ליה בעל המאור ז״ל, לא שמיע לן. דמי ענשינן אשגגות. אלא ודאי שמין לו הוצאה כנגד שבח, שהרי לא מחל הוצאתו הואיל ולא ידע ליה. ומתוך דבריו של בעל המאור ז״ל אתה יכול להכיר שהוא סובר דמארי בר איסק הוציא הוצאות משלו בנכסים הללו, ואינו כן. שאם כן, הוי להו השביחו נכסים מחמת עצמן, ואפילו באחים גדולים וקטנים השביחו לעצמן. וכך פירוש השביחו נכסים מחמת עצמן שאמרו בפרק מי שמת בראיות גמורות. וכן דעת רבינו הגדול ז״ל והגאונים ז״ל. ולא כמ״ש רבינו שלמה ז״ל.
ולוקי אפוטרופוס לעולם. כלומר למה אמרינן אחר כך מורידין קרוב נעשה הכל ע״י אפוטרופוס ולא בקרוב:
לדיקנני. לגדולים שנתמלא זקנם:
לא מוקמינן. כלומר משום דלא משכחינן מי שירצה לטרוח בנכסיהם ויפסידו דדוקא בנכסי קטנים טורחין משום מצוה. מזה דקדק הרשב״א ז״ל דכל היכא דמשכחינן מאן דטרח בהו דמוקמינן ליה אפוטרופא עליהם ואין מורידין קרוב לנכסיו היכא דלא שמעו שמת אבל אי שמעו מורידין לקרוב והביא ראיה מסבתא דלקמן [דף לט:] אבל הרא״ה ז״ל כתב דאפילו אשכחינן מי שיקבל כן לא סמכינן עליה והיינו דאמרינן הכא לא מוקמינן משום שאין דרכם של בני אדם לטרוח בנכסי גדולים חוששין לו שמא להפסיד הנכסים הוא רוצה הלכך לא מורידין ליה אלא מוקמינן קרוב ומעשה דסבתא לא קשיא ליה והרנב״ר ז״ל הביא כל זה ולא הכריע ביניהם:
אמר רב הונא אין מורידין וכו׳. ואפילו הוא ראוי ליורשו דקא מפסיד להו ומוטב שיורידו להם איש נכרי:
ולא קרוב וכו׳. כשראוי לירש דוקא כדי שלא יטעון בהם צד ירושה הא קרוב שא״א לאחזוקי לא מנפשיה ולא מטעם אחריני כרחוק הוי ומורידין אותו ומש״ה ממעטינן בין אחי דאבא בין אחי דאמא ואע״פ שזה אינו יורש מצד עצמו כיון שיכול להחזיק בהם מצד קורבתם והא דאמרינן דאתו לאחזוקי לא דאתו לאחזוקי בהו טפי מאחר מטעם חזקה דאדרבה משום קורבתם גרעי טפי והוו כשותפין שאין להם חזקה זה על זה אלא ה״ק שמא הרואים יהיו סבורים כשרואין אותו אוכל קרקע זה שלחלקו בא ואין מודיעין את הקטן לכשיגדיל וגם הוא לא ידע ויהיה נפסד אבל באחר אין טועין ומודיעין אותו:
וכתב הרי״ף ז״ל משמיה דרב צמח גאון ז״ל דהא דאין מורידין קרוב בנכסי קטן דדוקא במקרקעי קאמרינן ולא במעות משום דאמרינן מעיינינן אינש דמעלי ושפו נכסיה ולא פלוג רבנן בין רחוק בין קרוב הלכך מעות קטן יהבינן להו אפילו לקרובים וכתב הראב״ד ז״ל שהיכא שלא חלקו האחין והם סמוכים יחד על שלחן אחד מורידין קרוב לנכסי קטן וכדתנן הניח בנים גדולים וקטנים ושבחו גדולים הנכסים השביחו לאמצע והתם מוכח דאפילו ברשות ב״ד מורידין כדאמרינן ראו מה שהניח לנו אבא ומשמע נמי התם שכולן סמוכין על שלחן אחד והא דאמרינן בסמוך גבי סבתא אין מורידין קרוב בנכסי הקטן לא היה הקטן עומד עם האחתא:
לא שנא בארעתא ול״ש בבתי. אע״פ שבבתים איכא שכנים שידעו לחלק מי באו הבתים אפ״ה חיישי׳ שמא יטעו:
עיטרא. שטר חלוקה כדמתרגמינן רק הבמות לא סרו [מ״ב יב] לא עטרו כלומר לא חלקו מהם:
דלא מחי. כבר פירשתי שאינו מוחה לשאול את שלו משום שאינו יודע שיהיה לו ואין מודיעין אותו:
ואפילו הגדיל. והחזיק שלש שנים המחזיק משהגדיל הקטן אין לו חזקה לעולם כיון שירד שם בשעה שאינה ראויה לחזקה דהיינו בעודו קטן ודוגמתו בשותפין אין להם חזקה אפילו עבר זמן השותפות כיון שמתחלה ירדו ברשות כן כתב הרנב״ר ז״ל והא דשמעינן הכי מרב הונא היינו מדלא הקפיד אלא בקרוב ומטעמא דאמרן משמע הא ברחוק לא חיישי׳ שיכול לטעון חזקה שא״ת דאית ליה חזקה לעולם אכתי קשיא האיך מורידין רחוק ניחוש שמא יחזיק שם ג׳ שנים משיגדיל אלא ודאי אין לו חזקה לעולם:
ההיא סבתא. היכי לעביד בנכסי סבתא דלא ידעינן אם מתה אם לאו או אם מתו שתיהן השבויות:
בידא דאחתא. דהא מורידין קרוב בנכסי שבוי [הכי מוכח וכן פרש״י]:
בידא דינוקא. פלגא דנכסי שהם שלו ואע״ג דב״ד אביהם של יתומי׳ למנות להם אפוטרופוס הכא אמרינן דבין כך ובין כך שלא נמצא אפוטרופוס נוקי בידיה א״נ שאינו כ״כ תינוק אלא קטן היודע לפקח בעסקיו ומש״ה מאי דהוי דידיה יהבינן ליה אבל אין ראוי למנותו בשל אחרים והיינו דאמרינן דילמא לא שכיבא סבתא ואין מורידין קטן לנכסי שבוי:
ואידך פלגא מוקמינן וכו׳. דשמא מתה סבתא והוי פלגא דינוקא ואין מורידין קרוב לנכסיו או שמא לא מתה ואין מורידין [קטן] לנכסי שבוי הלכך מוקמינן בידא דאפוטרופוס:
מוקמי נמי לאידך פלגא. מכאן משמע כפירוש הרשב״א דלעיל דכל היכא דנמצא אפוטרופוס לא מוקמינן בידא דיורש דאל״כ אמאי מטרחינן בהכי והלא האחתא ראויה לירד בפלגא דהא מורידין קרוב בנכסי שבוי כדאמרן והרא״ה ז״ל שחולק בדבר אינו אלא מטעם שלא יקפיד בשמירתם כדפרישית לעיל ושאני הכא דמשום פלגא דינוקא נינהו ישתדל בשמירתם משום מצוה ולדיקנני הוא דלא מוקמינן וכדפרישית:
שמעו דשכיבא סבתא. משמע מהכא דאפילו בקול בלא ראיה ברורה מוקמינן לקרוב בנכסי בודאי יורש ולא אפוטרופוס והא דיהבינן ליה בידא דינוקא כדפרישית שהוא יודע לפקח בעסקיו ומעתה כל שכן לגדול דמורידין אותו ולא אפוטרופוס:
ואידך תילתא. שהוא לאחות השבויה דלא ידעינן אם מתה:
דנקא. שתות שהוא חצי תילתא דנקא יהבינן כו׳ כדפירשנו בפלגא והלכה כרבא:
בעל המאורראב״ד כתוב שםרמב״ן מלחמות ה׳נימוקי יוסף על רי״ףהכל
 
(2) {בבלי בבא מציעא לט ע״א-ע״ב} אמר רב הונא אין מורידין קטן לנכסי שבוי ולא קרוב לנכסי קטן ולא קרוב מחמת קרוב בניכסיא קטן באחי מאימאב לא קטןג לנכסי שבוי דילמא מפסיד להו ולא קרוב לנכסי קטן ולא קרוב מחמת קרוב לנכסי קטןד כיון דלא מאחי אתי לאחזוקי בהוה ולא היא לא שנא אחי דאבא ולא שנא אחי דאימא ולא שנא ארעאתא ולא שנא בתי ולא שנא עביד איטרא ולא שנא לאו עביד איטראז לא מחתינן.
א. בניכסי: וכן דפוסים. כ״י נ, דפוס קושטא: ״לנכסי״.
ב. באחי מאימא: חסר בדפוסים.
ג. לא קטן: דפוס קושטא: ולא לקטן.
ד. באחי מאימא לא קטן לנכסי שבוי דילמא מפסיד להו ולא קרוב לנכסי קטן ולא קרוב מחמת קרוב לנכסי קטן: חסר בכ״י נ (שמא מחמת הדומות).
ה. ולא קרוב מחמת קרוב לנכסי קטן כיון דלא מאחי אתי לאחזוקי בהו: דפוסים: כיון דלא מחי אתי לאחזוקי בהו ולא קרוב מחמת קרוב בנכסי קטן באחי דאמא. אמר רבא ש״מ מדרב הונא אין מחזיקין בנכסי קטן ואפילו הגדיל ולא אמרן אלא באחי דאבא אבל באחי דאמא לית לן בה ובאחי דאבא נמי לא אמרן אלא בארעתא אבל בבתי לית לן בה ובארעא נמי לא אמרן אלא דלא עביד עיטרא אבל עביד עיטרא קלא אית להו.
ו. לא: דפוסים: דלא.
ז. איטרא...איטרא: וכן כ״י נ, דפוס קושטא. דפוסים: ״עיטרא... עיטרא״, וכן בערוך (עטר ב׳).
בעל המאורראב״ד כתוב שםרמב״ן מלחמות ה׳נימוקי יוסף על רי״ףעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

בעל המאורראב״ד כתוב שםרמב״ן מלחמות ה׳נימוקי יוסף על רי״ףהכל
 
(3) איתמר משמא דמר רבא צמח גאון ז״לב מעות קטן ממנין עליהן אפילו קרוב דאמרינן מעיינינן איניש דמעלי ושפו ניכסיה ולא פלוג רבנן בין רחוק לקרוב ואף רב הונא דאמר ולא קרוב בניכסיג קטן במקרקעי קאמר ולאד במעות הילכך מעות קטן יהבינןה להו אפילו לקרובין.
א. דמר רב: כ״י נ, דפוסים: ״דרב״.
ב. ז״ל: דפוסים: ״זצ״ל״.
ג. בניכסי: דפוסים: לנכסי.
ד. ולא: דפוסים: לא.
ה. יהבינן: דפוסים: יהבינא.
בעל המאורראב״ד כתוב שםרמב״ן מלחמות ה׳נימוקי יוסף על רי״ףעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

בעל המאורראב״ד כתוב שםרמב״ן מלחמות ה׳נימוקי יוסף על רי״ףהכל
 
(4) {בבלי בבא מציעא לט ע״ב} ההיא סבתא דהוה לה תלת בנאתא אישתבאי איהי וחדא ברתא הנךא תרתי בנאתא שכיבא חדא מיניהי ושבקא ינוקא אמר אביי היכי ליעביד לוקמינהו לניכסי בידא דאחאתא דילמא שכיבב סבתא ואין מורידין קרוב לניכסי קטן לוקמינהו בידא דינוקא דילמא לא שכיבג סבתא ואין מורידין קטן לנכסי שבוי אמר אביי הילכך פלגא יהבינן לאחאתא ואידך פלגאד מוקמינן ליה אפטרופאה רבא אמר מיגו דמוקמינן אפטרופא לפלגא מוקמינן אפטרופא נמי לאידך פלגא שמעוו דשכיבז סבתא אמר אביי תולתא יהבינן לאחאתא ותולתא יהבינן לינוקא ואידך תולתא דינקאח יהבינן לאחאתא ודינקאט מוקמינן ליה אפטורפאי לינוקאיא רבא אמר מיגו דמוקמינן אפטורפאיב לדינקאיג מוקמינן אפטרופאיד נמי לאידך דינקאטו והילכתא כרבא:
א. הנך: דפוסים: והנך.
ב. שכיב: דפוסים: שכיבא.
ג. שכיב: דפוסים: שכיבא.
ד. ואידך פלגא: כ״י נ: ״ופלגא אידך״.
ה. אפטרופא: דפוסים: אפטרופוס.
ו. שמעו: דפוסים: לסוף שמעו.
ז. דשכיב: דפוסים: דשכיבא.
ח. דינקא: דפוסים: דנקא.
ט. ודינקא: דפוסים: ואידך דנקא.
י. אפטורפא: כ״י נ: ״אפטרופא״. דפוס קושטא: אפטרפא. דפוסים: אפוטרופא.
יא. לינוקא: וכן כ״י נ, דפוסים. חסר בדפוס קושטא.
יב. אפטורפא: כ״י נ, דפוס קושטא: ״אפטרופא״. דפוסים: אפוטרופא.
יג. לדינקא: וכן כ״י נ, דפוס קושטא. דפוסים: לדנקא.
יד. אפטרופא: דפוסים: אפוטרופא.
טו. דינקא: דפוסים: דנקא.
בעל המאורראב״ד כתוב שםרמב״ן מלחמות ה׳נימוקי יוסף על רי״ףעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

בעל המאורראב״ד כתוב שםרמב״ן מלחמות ה׳נימוקי יוסף על רי״ףהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

בבא מציעא כב. – מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט, באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., בעל המאור בבא מציעא כב. – מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., ראב"ד כתוב שם בבא מציעא כב. – מהדורת הרב חיים פריימן ז"ל (תשס"ג), ברשותם האדיבה של בני משפחתו (כל הזכויות שמורות), רמב"ן מלחמות ה׳ בבא מציעא כב. – מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., נימוקי יוסף על רי"ף בבא מציעא כב.

Bava Metzia 22a, Baal HaMaor Rif Bava Metzia 22a, Raavad Katuv Sham Rif Bava Metzia 22a, Ramban Milchamot HaShem Rif Bava Metzia 22a, Nimmukei Yosef on Rif Bava Metzia 22a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×